Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 22a
אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאִי אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב כָּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְרַבִּי מֵאִיר? אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאִי אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה.
Traduction
The Gemara concludes: It, i.e., a tereifa, you may throw to a dog, but you may not throw all other items prohibited by Torah law to a dog, as both eating and deriving benefit are prohibited. The Gemara asks: And what halakha does Rabbi Meir learn from this verse? The Gemara answers that Rabbi Meir draws the following inference: It, you may throw to a dog, but you may not throw the meat of a non-sacred animal that was slaughtered in the Temple courtyard to a dog, as it is prohibited to benefit from it.
Rachi non traduit
אותו אתה משליך כו' כל איסורין. שנאמר בהן לא תאכל כגון זה ומדאיצטריך קרא למשריה לא מצי למילף טעמא דאי לאו אותו הוה אמינא קרא למצותיה איצטריך שאין הקב''ה מקפח שכר כל בריה ונאמר במצרים לא יחרץ כלב לשונו (שמות י''א:ז') לפיכך הקפידה תורה ליתן שכרו ונכבד [שכר] הכלב מן העובד כוכבים שהנבלה ימכור לנכרי וטרפה לכלב:
ור''מ. דנפקא ליה איסור הנאה בשאר איסורים מדפרט בנבילה בשלמא פרט היתר דטריפה לגופיה. איצטריך למיפרט בה היתר משום דאי לאו דפרט ביה הוה אמינא ליתסר בהנאה אלא אותו למה לי ומשני לאיסור הנאה חולין שנשחטו בעזרה דנפקא לן בהו איסור אכילה מדכתב (דברים יב) כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת בריחוק מקום דהיינו חוץ למחנה שכינה אתה זובח ואוכל ואי אתה זובח ואוכל בקרוב מקום ומשום דאין מפורש בהן לאו בהדיא באכילה איצטריך למילף להו איסור הנאה מהכא והכי משמע אותו שנאסר משום חוץ למחיצה אתה משליך לכלב דהא מהאי קרא ובשר בשדה טרפה נפקא לן איסור מחיצה כגון הושיט העובר את ידו בשעת שחיטה בפרק בהמה המקשה לילד (חולין סח:) אבל יש לך אחר הנאסר משום מחיצה ואי אתה משליכו לכלב ואיזה זה זה חולין שנשחטו בעזרה:
Tossefoth non traduit
אותו אתה משליך. פ''ה דבלאו אותו לא מצי למידרש מגופיה דקרא דאיצטריך שאין הקב''ה מקפח שכר כל בריה והר''י דאורלינ''ש מפרש דאיצטריך למישרי עובר שהוציא את ידו משום דמקרא דבשר בשדה טרפה דריש נמי קדשים שיצאו חוץ למחיצתם בריש בהמה המקשה (חולין סח:) והוה אסרינן יד העובר בהנאה מדאיתקש לקדשים דאסור בהנאה כדאמר כל שבקודש פסול באש תשרף ולכך איצטריך אותו לכל איסורים:
וְאִידַּךְ? חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא הִיא.
Traduction
And from where does the other Sage, Rabbi Yehuda, learn this halakha about non-sacrificial meat that was slaughtered in the Temple courtyard? The Gemara answers: He holds that the prohibition of deriving benefit from the meat of a non-sacrificial animal that was slaughtered in the courtyard is not by Torah law; rather, the Sages decreed that it is prohibited. Since it is not prohibited by Torah law, no verse is necessary.
Rachi non traduit
חולין שנשחטו בעזרה. דאסירי בהנאה לאו דאורייתא בפרק שני דקדושין (דף נח.) איפליגו בה:
Tossefoth non traduit
חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. פ''ה איסור הנאה ולא משמע פשט ההלכה כן אלא לגמרי קאמר לאו דאורייתא וכן בסוף שמעתא גבי הא דאמר איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה אי אפשר לפרש בענין אחר ובפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר כט:
ושם) פריך למ''ד כדי לחנכו במצות הא קמייתי חולין לעזרה ומשני קסבר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ואי לענין איסור אכילה הוו דאורייתא אכתי תיקשי ליה היאך הקרבן נאכל דמשמע התם שנאכל וקשה לרשב''א דבת''כ בפ' צו גבי נותר דרש רבי יהודה לא יאכל כי קודש הוא יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ישרפו ת''ל הוא מדאיצטריך למעוטי שאינם בשריפה מכלל דאסירי בהנאה מדאורייתא:
מֵתִיב רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: וַהֲרֵי גִּיד הַנָּשֶׁה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ''עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה'', וּתְנַן: שׁוֹלֵחַ אָדָם יָרֵךְ לְגוֹי, וְגִיד הַנָּשֶׁה בְּתוֹכוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּקוֹמוֹ נִיכָּר!
Traduction
Rabbi Yitzḥak Nappaḥa raised an objection: And yet there is still the prohibition of the sciatic nerve, as the Merciful One says: ''Therefore the children of Israel may not eat the sciatic nerve'' (Genesis 32:33), and we learned in a mishna: A person may send the thigh of an animal to a gentile as a gift with the sciatic nerve inside it, he is not required to remove it. This is due to the fact that its place is clear, and it is obvious that this nerve has not been removed. Therefore, there is no concern that another Jew will assume that the first Jew removed this portion of the animal, which might cause him to accidentally eat the sciatic nerve. Apparently, one may benefit from this prohibited portion of the animal even though the verse says that one may not eat it.
Rachi non traduit
שולח אדם ירך לנכרי. ולא מצרכינן ליטול גידה ולא גזרינן שמא יראה ישראל חבירו כשיתננה לו וילך ויקנה אותה מן הנכרי וכסבור שניטל גידה הואיל ומתחת יד ישראל יצתה ויאכלנה בגידה:
מפני שמקומו ניכר. אם הוא ניטל ואם לאו שמעינן מינה מיהא דגיד מותר בהנאה וקשיא לר' אבהו:
קָסָבַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּשֶׁהוּתְּרָה נְבֵילָה — הִיא וְחֶלְבָּהּ וְגִידָהּ הוּתְּרָה. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר ''יֵשׁ בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם''. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ''אֵין בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם'', מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
The Gemara rejects this: Rabbi Abbahu holds that when it was permitted by the Torah to derive benefit from an animal carcass, it, its fats, and its sinews, such as the sciatic nerve, were all permitted. Therefore, the sciatic nerve is included in this exception and one may benefit from it. The Gemara challenges: It works out well according to the one who said that sinews give flavor, meaning that they have the taste of meat and therefore have the legal status of meat of an animal carcass. However, according to the one who says that sinews do not give flavor and are not categorized as meat, what can be said? If they are not considered to be meat, why are they included in the exception made for an animal carcass?
Rachi non traduit
היא וחלבה וגידה הותרה. לפיכך כל חלב וכל גיד מותרין בהנאה שהן בכלל לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה שגם הן קרויין עמה נבלה והרי לך היתר הנאה בלאו דגיד ל''ש נבילה ול''ש כשירה:
הניחא למ''ד יש בגידין. טעם בשר הרי הוא בכלל נבילה:
אלא למ''ד אין בגידין. דאיסור נותן טעם בשר אם נתבשלו עם הבשר אלמא לאו טעם בשר אית בהו ולאו נבילה מיקרו אלא כעצמות דהן עץ בעלמא ולא אישתרי בכלל נבילה ועץ הוא והתורה חייבה עליו מאי איכא למימר ופלוגתייהו בגיד הנשה (חולין צט:):
מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר ''אֵין בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם'' רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: הָאוֹכֵל מִגִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל בְּהֵמָה טְמֵאָה, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב שְׁתַּיִם, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.
Traduction
The Gemara answers: Whom did you hear that said that sinews do not give flavor? It is Rabbi Shimon, as it was taught in a baraita: With regard to one who eats the sciatic nerve from a non-kosher domesticated animal, Rabbi Yehuda deems him liable to receive two sets of lashes: One for eating the sciatic nerve and one for eating the meat of a non-kosher animal. And Rabbi Shimon exempts him entirely, since according to his opinion the prohibition to eat the sciatic nerve applies only to a kosher animal. In addition, one violates the prohibition of eating from a non-kosher animal only when it has the flavor of meat.
Rachi non traduit
ור''ש פוטר. לגמרי מבהמה טמאה פטור דקסבר אין בגידין בנותן טעם בשר ומגיד נמי פטור דכי אזהריה רחמנא אגיד היכא דבשרה מותר דהיינו בהמה טהורה דהכי משמע גיד לא תאכל הא בשר אכול אבל טמאה לא הזהיר על גידה והכי מפרשי' לה בגיד הנשה (שם קא.) ולרבי שמעון הכי נמי דאסור גיד דטהורה אפילו בהנאה אלמא לא תאכלו איסור הנאה משמע וכשהותרה נבילה בהנאה היא לא הותרה לר''ש דלאו בכלל נבילה היא אבל לרבי יהודה מותר משום דקסבר יש בגידים בנותן טעם כדקתני רבי יהודה מחייב שתים הלכך גיד בכלל בשר וכשהותרה נבילה הותרה גם היא:
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי נָמֵי דְּאָסַר בַּהֲנָאָה, דְּתַנְיָא: גִּיד הַנָּשֶׁה מוּתָּר בַּהֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר.
Traduction
And it indeed follows logically that just as Rabbi Shimon exempts one who eats the sciatic nerve in that particular case, so too here, Rabbi Shimon prohibits deriving benefit from the sciatic nerve. As it was taught in a baraita: It is permitted to derive benefit from the sciatic nerve; this is the statement of Rabbi Yehuda, and Rabbi Shimon prohibits it. Since Rabbi Shimon holds that the sciatic nerve does not give flavor, it cannot be included in the exception of the animal carcass. Therefore, from the verse that prohibits eating the sciatic nerve he learns that one may not benefit from it either, in accordance with the opinion of Rabbi Abbahu. Rabbi Abbahu’s position fits according to both opinions. However, the mishna that indicates that it is permitted to derive benefit from the sciatic nerve is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as he holds that the sciatic nerve gives flavor and is therefore included in the exception of the animal carcass.
Tossefoth non traduit
ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה. משמע דההיא דהשולח ירך לנכרי אתיא כר' יהודה. הק' ריב''א דהא רבי יהודה אית ליה בפ''ק דמס' ע''ז (דף כ. ושם) דאסור ליתן להם מתנת חנם וי''ל דהא אמר התם אם היה שכינו מותר מפני שהוא כמוכרו לו הקשה הר''י דאורלינ''ש היכי מצי אתי כר' יהודה ורבי יהודה אית ליה בפ' גיד הנשה (חולין ק:) דגיד הנשה אסור לבני נח וקעבר משום לפני עור לא תתן וגו' ואומר ר''י דלא קשה מידי דלא קאסר אלא לבני יעקב דוקא דקודם מתן תורה איקרו בני נח דהא לא נישנית בסיני וא''ת תיקשי לחזקיה מרבי שמעון דסבירא ליה דלא תאכלו איסור הנאה משמע מדאסר גיד הנשה וי''ל כיון דסבר אין בגידין בנ''ט סברא הוא דכי אסור בהנאה נמי אסור דלא שייכא ביה אכילה א''נ חזקיה לא סבר כרבי שמעון אלא כרבי יהודה דלכאורה נמי לא אתיא חזקיה כרבי מאיר דלרבי מאיר פשיטא לן לעיל מדאיצטריך למישרי נבילה דכל איסורים אסורים בהנאה וכן לקמן (פסחים דף כג:) גבי יתיב ההוא מרבנן פשיטא ליה לגמרא דלרבי מאיר גמר מנבילה והא דקאמר לקמן לימא כתנאי היינו לרבי אבהו דחזקיה לא מצי אתי כככ''ע:

וַהֲרֵי דָּם, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ''כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם'', וּתְנַן: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה, וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזַבֵּל, וּמוֹעֲלִין בּוֹ!
Traduction
The Gemara further challenges Rabbi Abbahu’s opinion: And yet there is the prohibition of eating blood, as the Merciful One says: ''Therefore I said to the children of Israel: No soul of you shall eat blood, neither shall any convert that dwells among you eat blood'' (Leviticus 17:12). According to Rabbi Abbahu’s opinion, one may derive from this verse that in addition to the prohibition against eating blood, it is prohibited to benefit from it as well. And we learned in a mishna: Both these and these, the remnants of the blood from sin-offerings brought on the altar and other blood sprinkled on it, descend and mix in the canal from which water leaves the Temple. They then exit to the Kidron Valley and are sold at a special price to gardeners as a fertilizer. And one who does not first purchase the blood from the Temple misuses consecrated property. Apparently, under certain circumstances, one may benefit from blood which it is prohibited to consume.
Rachi non traduit
אלו ואלו. שירי דם חטאות הפנימית הנשפכין על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושירי דם חטאות החיצונות הנשפכין על יסוד דרומי יוצאין מן היסוד לרצפה דרך שני נקבים קטנים ומתערבין באמה סילון שהיה עובר בעזרה:
ויוצאין לנחל קדרון. כמו לנחל איתן (דברים כ''א:ד') עמק:
לגננים. בעלי גנות לזבל:
ומועלין בהן. כלומר אסור להנות מהן בלא דמים מפני שהן של הקדש מכל מקום דם מותר בהנאה:
Tossefoth non traduit
והרי דם דרחמנא אמר. משמע דדם לא הוי בכלל בהמה מדלא משני כשהותרה בהמה דמה נמי הותרה וקשה לר''ת דאמר בהמוציא יין (שבת עז. ושם) דם נבילה ב''ה מטמא וקאמר התם ר' יוסי (כרבי) יהודה דלא מטמא ב''ה אלא כשיש רביעית דם הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית אלמא חשיב ליה כבשר ותי' ר''י דהתם לאו משום דחשיב ליה כבשר אלא יש שום פסוק דדרשינן מיניה דדם נבילו' טמא ומסברא משערינן ברביעי' כדאמר התם אבל בלא ריבוי לא חשבינן דם כבשר ובמעילה (דף יז. ושם) נמי מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא ומשרץ גופיה לא ידעינן ליה:

מועלין בהן. מדרבנן ולא מדאורייתא דבסוף הוציאו לו (יומא נט:
ושם) אמר אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלים בו ואור''י דבמעילה בפרק ולד חטאת (מעילה דף יא.) ת''ר מועלים בדמים דברי רבי מאיר ורבי שמעון וחכמים אומרים אין מועלין ופלוגתתם אחר שיצא לנחל קדרון דקודם זריקה קתני ר''ש התם דאין מועלין בו והיה שם בספרים מאי טעמא דמ''ד אין מועלין ול''ג דמ''ד דא''כ הוה משמע דלרבי מאיר ורבי שמעון מועלין בו מן התורה אלא ה''ג מאי טעמא אין מועלין ואמתני' קאי דקתני דם בתחלה אין מועלין בו:
שָׁאנֵי דָּם דְּאִיתַּקַּשׁ לְמַיִם, דִּכְתִיב ''לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם'' — מָה מַיִם מוּתָּרִין, אַף דָּם מוּתָּר.
Traduction
The Gemara answers: Blood is different, as it is juxtaposed in the Torah to water. As it is written with regard to blood: ''You shall not eat it; you shall pour it out upon the earth like water'' (Deuteronomy 12:24). From here it is derived: Just as it is permitted to benefit from water, so too, it is permitted to benefit from blood.
Tossefoth non traduit
מה מים מותרים אף דם מותר. אף על גב דדם קדשים שאין נשפך כמים לא הוקש למים מ''מ כיון דמשמע קרא בדם חולין דשרי בהנאה ולא תאכל דידיה היינו אכילה ולא הנאה הוא הדין לדם קדשים ואף על גב דאיכא תרי לאוי חד לדם חולין וחד לקדשים מ''מ גילוי מילתא בעלמא הוא דכולהו לאוי דדם הוי איסור אכילה דוקא:
וְאֵימָא, כַּמַּיִם הַמִּתְנַסְּכִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ ''כַּמַּיִם'' — רוֹב מַיִם. מִידֵּי ''רוֹב מַיִם'' כְּתִיב?! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: כַּמַּיִם הַנִּשְׁפָּכִין, וְלֹא כַּמַּיִם הַנִּיסָּכִין.
Traduction
The Gemara asks: And say instead that blood is meant to be like water offered as a libation on the altar, which is consecrated and from which one is prohibited to benefit. Rabbi Abbahu said: The comparison to permitted water can be deduced from that which the verse says: ''Like water [kamayim],'' meaning, like most water; and one is permitted to benefit from most types of water. The Gemara asks: And is it written: Most water? The Torah wrote: ''Like water,'' which could indicate a comparison to any type of water. Rather, Rav Ashi said that the verse should be understood as follows: Like water that is poured out, from which one may benefit, and not like water that is offered as a libation. Water offered on the altar is described using the term libation, and not using the term poured as found in the verse.
Rachi non traduit
כמים המתנסכין. שאסורות בהנאה שהרי קדש הן שקדשו בכלי שרת וכתיב (שמות ל':כ''ט) כל הנוגע בהם יקדש:
Tossefoth non traduit
ואימא כמים הניסכים על גבי המזבח. לא פריך למילף שיהא דם אסור בהנאה דממילא ידעינן מלא תאכל אלא כלומר מהכא לא מצי למילף דשרי בהנאה:
וְאֵימָא: כַּמַּיִם הַנִּשְׁפָּכִין לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה! הָתָם נָמֵי נִיסּוּךְ אִיקְּרִי, דִּכְתִיב ''יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם''.
Traduction
The Gemara asks: And say that blood is meant to be like water poured before idolatry, from which one may not benefit. The Gemara rejects this: There, that is also called a libation and not pouring, as it is written: ''Who did eat the fat of their sacrifices, and drink the wine of their libations'' (Deuteronomy 32:38).
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source